החלטה בתיק ת"א 5936/07

רקע כללי בתמצית

1.         לפני בקשת הנתבעות 1 ו- 2 (להלן: "הנתבעות")  להורות על דחיית התובענה בגין הפגיעה הנטענת ביד ימינו של התובע בחודש מאי 2004 (להלן: "התאונה").

2.         לבקשת הנתבעות, ציינו הן בין היתר ובתמצית כי בגין פגיעתו הנטענת ביד ימין הגיש התובע כנגד המוסד לביטוח לאומי, טרם שהגיש תובענתו דנן, שתי תביעות קודמות: ב"ל 5280/05 ו- ב"ל 3668/07.

            ביחס לתביעה הראשונה, הרי שבמסגרתה נטען כי התובע חתם על הסכם עם המל"ל לפיו הוא מוותר על טענתו לתאונת עבודה ספציפית והוא יגיש תביעה חדשה בענין המיקרוטראומה.

            באשר לתביעה השניה, הרי שזו הוגשה בגין מיקרוטראומה וביום 193.09 הודיע התובע, לאור מסקנת המומחה הרפואי שמונה בתיק זה, פרופ' חיים צינמן, כי אין טעם בהמשך התובענה והוא ביקש להורות על מחיקתה ללא צו להוצאות, כפי שאכן קרה.

3.         לטענת הנתבעות הודעת התובע בפני ביה"ד לעבודה מהווה הודעת בעל דין. התובע ויתר על האפשרות להשיג על ממצאי או מסקנות חווה"ד הרפואית שהוגשה לביה"ד לעבודה ולמעשה בחר להכיר בנכונותה ובתקפותה ולמחוק את התביעה ללא צו להוצאות.

            לשיטת הנתבעות, התובע מושתק מלהעלות בהליך שנקט כאן, טענה שיכול היה לעוררה בהליך הקודם.

4.         עוד טוענות הנתבעות, כי אף לפי דוקטורינת ההשתק השיפוטי מנוע התובע מלהעלות טענות עובדתיות או משפטיות שונות גם כאשר מדובר בשני הליכים שונים. משכך, מסקנת הנתבעות הינה כי בגדרי התובענה כאן, מנוע או מושתק התובע מלטעון לקיומה של פגיעה או נכות בידו הימנית.

5.         התובע בתגובתו לבקשה בדעה כי דינה להדחות. לדבריו, בין היתר, לא מתקיימים ארבעת התנאים המצטברים מכוחם ניתן להסיק על קיומו של השתק פלוגתא (ר' בהרחבה עמ' 2-5 לתגובה). עוד מציין התובע, כי אין להסיק בענייננו על השתק שיפוטי לפי שההלכה בענין זה הינה כי קיים השתק מלטעון טענה סותרת לטענה שמכוחה זכה הטוען בסעד בהליך קודם. לדברי התובע, הוא זנח תביעתו כנגד המל"ל היות וסבר כי יכול ולא יוכל לעמוד במבחנים הנוקשים של המל"ל להוכיח קשר סיבתי בין נזקיו לבין עבודתו, הוא לא מיצה את זכותו בבה"ד וממילא לא  זכה לסעד בהליך קודם (ר' סע' 4 לתגובה).

דיון והכרעה

6.         לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, מצאתי לדחות את בקשתן המקדמית של הנתבעות.

7.         אין חולק, כי לא ניתן פסק דין על ידי ביה"ד האזורי לעבודה במסגרת ב"ל 3668/07 , אשר הכריע במחלוקת שבין התובע ובין המוסד לביטוח לאומי. ההליך נמחק לבקשת התובע , לאחר הגשת חוו"ד המומחה , מבלי שנקבעו בו ממצאים עובדתיים או משפטיים.

8.         יש ממש בדברי התובע, כי לא ניתן להסיק השתק פלוגתא או השתק עילה מפסק דינו של ביה"ד האזורי לעבודה לעיל.

9.         לכלל בעניין "מעשה בית דין" שני ענפים שונים - השתק עילה והשתק פלוגתא. שני הענפים האמורים מבטאים תפישה לפיה, יש  בכוחה של ההכרעה השיפוטית להביא, במקרים המתאימים, לסיומה של ההתדיינות המשפטית באותו עניין (ר' ע"א 2035/03 לב יסמין נ' ת.ג.י בע"מ/ואח' פ"ד נח(6) 447).

הכלל הדיוני של מעשה בית דין נועד לייעל את הדיון המשפטי, למנוע הכרעות סותרות והתמשכות ההליכים ואף למנוע הטרדת בעל דין בהתדיינויות חוזרות ונשנות.

לכלל זה שתי פנים: השתק עילה שלפיו התביעה הוכרעה כבר בעבר בין בעלי הדין על ידי בית משפט מוסמך; והשתק פלוגתא שלפיו המחלוקת העובדתית שבין בעלי הדין הוכרעה בהליך משפטי קודם ביניהם או חליפיהם (ר' ע"א 219/87 רחמני ואח' נ' שמש ואח', פ"ד מג(3) 489, 498-499; רע"א 6498/05 צבעוני נ' בנק הפועלים (נבו-23.2.06) ; ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני פ"ד כב(2) 501, 583-584) .

10.        בענייננו אנו,  תביעת התובע בביה"ד לעבודה "לא נדונה לגופה והוכרעה",  ומשכך לא ניתן להסיק כי מכוחו של פסה"ד אשר מחק את התביעה לבקשת התובע, נוצר מעשה בית דין המשתיק את התובע בתובענה דנן.

11.        הלכה היא כי: "עילת תביעה אשר שימשה בסיס לפסק דין נבלעת בו, ושוב לא יכול בעל דין לבסס עליה תביעה משפטית נוספת. כלל ההבלעה (merger) הינו כלל יסוד בתורת "מעשה בית דין" הוא מונע בעד תובע שניתן בעניינו פסק דין מלתבוע פעם נוספת בעילת תובענה ששימשה יסוד לפסק הדין" (ר' רע"א 2094/04 בל"ל למשכנתאות נ' מושלב ואח' פ"ד נט (3) 433). משלא ניתן פסק דין לגופה של התובענה בביה"ד, הרי שלא ניתן לקבוע כי קיים השתק עילה בענייננו.

12.        השתק השיפוטי הוגדר במילים אלה: "בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר (שבעניינו לא נוצר מעשה-בית-דין) ולטעון טענה הפוכה" (ר' ע"א 513/89 Interlego נ' Exin-Lines , פ"ד מח(4) 133, 194).